בעלי תואר דוקטורט בישראל – 61% גברים ו-39% נשים
כך עולה מסקר קריירה של בעלי תואר שלישי (דוקטורט) שערכה הלשכה המרכזית לסטיסטיקה עבור ה-OCED
יחס בין נשים וגברים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על אחת לשלושה, ובתחום הנדסה – אחת לשבעה. לעומת זאת, בתחום מדעי הרוח היחס לטובת הנשים, ארבע לשלושה
סקר קריירה של בעלי תואר שלישי – 2009
בעלי תואר שלישי הינם בעלי התרומה הגבוהה ביותר לקידום הידע והטכנולוגיה. לכן יש להם תפקיד מפתח ביצירה של חדשנות וצמיחה כלכלית מבוססת ידע. סקר קריירה של בעלי תואר שלישי, נערך לראשונה בישראל בשנת 2010 והמידע בו מתייחס ברובו לשנת 2009 ובחלקו ל-10 השנים שלפניה. הסקר שהוזמן ומומן על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הינו חלק מסקר בינלאומי שבו משתתפות 30 מדינות חברות בארגון ה-OECD.
סקר קריירה של בעלי תואר שלישי הוא פרויקט משותף של ה-OECD, ה-EUROSTAT והמוסד הסטטיסטי של האו"ם. השתתפות בסקר מאפשרת לישראל להשתלב בפרויקט סטטיסטי חדשני חובק עולם שמטרתו להשוות את הנתונים בין המדינות המשתתפות בסקר, זאת בעזרת יצירת אינדיקטורים אחידים. ארגון ה-OECD יוציא בעתיד הקרוב פרסום הכולל תוצאות שהתקבלו מכל המדינות שהשתתפו בסקר.
המידע העולה מהסקר מאפשר למקבלי החלטות בישראל, ללמוד על תרומתם והשתתפותם של בעלי תואר שלישי בשוק העבודה, על הקריירה המחקרית-אקדמית שלהם, ועל קשרי המדע הבינלאומיים אותם הם מנהלים.
תכונות דמוגרפיות של בעלי תואר שלישי
בשנת 2009 היו בישראל 33.6 אלף בעלי תואר שלישי, 61% מהם גברים ו-39% נשים, 33% מהם היו בגיל 64-55, ו-28% עד גיל 44.
בכל קבוצת גיל אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים למעט עד גיל 44 – 37% לעומת 23%.
בעלי תואר שלישי בתחום מדעי הרוח הוסמכו לתואר שלישי בגיל ממוצע גבוה יותר מבעלי תואר שלישי בתחומי מדעים ביולוגיים, מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – 41 לעומת 33.
בשנת 2009 כמחצית מבעלי תואר שלישי (53%) היו ילידי ישראל, 20% ילידי ברית המועצות לשעבר ו-21% ילידי אירופה (ללא בריה"מ), אמריקה ואוקיאניה. אשר למקור התואר, 62% קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בארץ, 16% ממוסד אקדמי בברית המועצות לשעבר ו-21% באירופה (ללא בריה"מ), אמריקה ואוקיאניה.
לימודים לתואר שלישי (דוקטורט)
בשנת 2009 26% מבעלי תואר שלישי הוסמכו בתחום מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, 19% במדעי הרוח, 18% במדעים ביולוגיים, 17% במדעי החברה ומשפטים, 10% בהנדסה, ו-10% ברפואה וחקלאות.
שיעור גבוה יותר של גברים הוסמכו בתחום מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. היחס בין נשים וגברים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על אחת לשלושה, ובתחום ההנדסה אחת לשבעה. לעומת זאת בתחום מדעי הרוח נשים מהוות רוב, כאשר היחס בין נשים לגברים עומד על 1.33.
אחוז דומה (87%) של בעלי תואר שלישי וכלל המועסקים בני 20 ויותר המרוצים מעבודתם . גם פילוח לפי מין אינו מגלה הבדלים מובהקים בשביעות הרצון מהעבודה בין בעלי תואר שלישי וכלל המועסקים בני 20 ויותר.
לאחוז בעלי תואר שלישי המרוצים מהכנסתם מעבודה, גבוה לעומת כלל המועסקים בני 20 ויותר – 66% ו-58% בהתאמה.
אחוז הנשים בעלות תואר שלישי המרוצות מהכנסתם מעבודה גבוה ב-11 נקודות האחוז משיעור המועסקות בנות 20 ויותר (66% ו-55% בהתאמה). ואילו אחוז הגברים בעלי תואר שלישי המרוצים מהכנסתם מעבודה גבוה רק ב-5 נקודות האחוז מהמועסקים בני 20 ויותר – 66% ו-61% בהתאמה.
תגובת ראש המועצה לקידום נשים במדע במשרד המדע והטכנולוגיה על ממצאי סקר המראים כי היחס בין גברים ונשים בעלי תואר שלישי בתחום ההנדסה עומד על אחת לשבעה
סקר שעשתה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה ושמתפרסם היום הראה כי מבין בעלי תואר שלישי בישראל כיום, שיעור גבוה יותר של גברים הוסמכו בתחום הנדסה, מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. היחס בין נשים וגברים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על אחת לשלושה, ובתחום ההנדסה אחת לשבעה. לעומת זאת בתחום מדעי הרוח ובמדעים ביולוגיים, מהוות נשים רוב, כאשר היחס בין נשים לגברים עומד על 1.33 במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים 52.4% נשים.
לדברי פרופ' מרים ארז, ראש המועצה לקידום נשים במדע במשרד המדע והטכנולוגיה, הסיבות לאחוז הנמוך של נשים בעלות תואר שלישי בתחום המדעים מדויקים ובהנדסה בפרט נובע ממספר סיבות: "ראשית, אחוז הבנות הלומדות מקצועות הנדסה לתואר ראשון הוא נמוך ולכן המאגר ממנו ניתן להמשיך לתואר שלישי קטן. שנית, ישנן שלוש סיבות עיקריות המשפיעות על בחירת נשים במקצוע: א. יכולות, ב. עניין ומוטיבציה, ג. ציפיות וסטראוטיפים חברתיים. מחקרים מראים כי אין פערים גדולים בין בנים לבנות ברמת ה-IQ, אך קיימים פערים ברמת העניין והמוטיבציה, כשבנות מוצאות יותר עניין במקצועות ועיסוקים שיש בהם קשר עם אנשים בעוד בנים מעדיפים עיסוקים יותר טכניים. העדפות אלו מושפעות גם מציפיות וסטראוטיפים חברתיים המחזקים את הבידול בין מקצועות נשיים וגבריים, ומשפיעים על בחירת הבנות והבנים בגיל בו גם הזהות שלהם מתגבשת".
ואולם, פרופ' ארז אופטימית באשר לשינוי המצב: "בשנים האחרונות נוצרת סביבה מקצועית ותעסוקתית שעשויה להביא שינוי באחוז הנשים במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה. כיום, מקצועות רבים הם רב-דיסציפלינריים כגון הנדסה ביו-רפואית, מערכות מידע רפואיות וביו-טכנולוגיה. יתר על כן, ההתפתחות הדרמטית ביותר בעולם המחשבים כיום מתבטאת ברשת החברתית, כלומר, טכנולוגיה וחברה. לכן, כיום הפער בין מקצועות נשיים וגבריים מיטשטש ונוצר רקע מתאים לשנוי תפיסות ודעות קדומות של הבנות עצמן ושל הסביבה בה הן גדלות, על מנת שייפנו למקצועות טכנולוגיים. גם הנדסת מכונות איננה דורשת להתלכלך בשמן מכונות והחוקרים בתחום זה עוסקים בפיתוח רובוטים לרפואה, וביישומי מחשב".
באשר לתפקיד מערכת החינוך בעידוד נשים לגשת למקצועות אלו, אומרת פרופ' ארז, "חשוב כי גם בתכני הלימוד של מדעים ומקצועות ההנדסה ישולבו דוגמאות בעלות הקשרים חברתיים והומניים, על מנת שבנות תתחברנה יותר לחומר הלימוד. מודלים לחיקוי מהווים מקור השראה לבנות ולכן חשוב לחשוף תלמידות צעירות לנשים העוסקות בהנדסה".
"הבדלים בין תרבויות במידת הפער בין גברים ונשים, כולל מידת הבידול במקצועות ועיסוקים, מהווים הוכחה לכך שמדובר בעיקר בהשפעות חברתיות על בחירת מקצוע ועיסוק" אומרת פרופ' ארז. בדו"ח לשנת 2010 של ה-Forum World Economic מדורגת ישראל במקום ה-52 מתוך 134 מדינות, במדד הפער בין נשים לגברים. הפערים הקטנים ביותר הם בארצות צפון אירופה. ארה"ב מדורגת במקום ה-20. "הנתונים מראים שלחברה הישראלית יש מקום רב לשיפור בסגירת הפער בין גברים לנשים בכלל ובבחירה בתחומי המדע והטכנולוגיה בפרט" מסכמת פרופ' ארז. נתון המהווה נקודת אור בהקשר זה בסקר של המועצה הוא השיעור הגבוה של נשים בעלות תואר שלישי עד גיל 44 (36.7%).